יש׳ך אומץ?

כשהיינו ילדים, נעם ואני, היינו משחקים משחק שקראנו לו יש׳ך אומץ?

היינו ממציאים כל מיני משימות ומאתגרים אחד את השני. עולם התוכן היה עשיר: יש׳ך אומץ לאכול חרדל בלי כלום? יש׳ך אומץ לצלצל לשכן באינטרקום ולברוח? יש׳ך אומץ לצלול את כל הבריכה? היום אני מבין שדמות האמיץ נכנסה לנו לתודעה כדמות הלוחם, ההרפתקן, זה שלא חושש להתייצב אל מול הסכנה, מלא בבטחון עצמי. האמת שאף פעם לא שאלנו: יש׳ך אומץ להודות שאתה לא יודע? יש׳ך אומץ להגיד מה אתה מרגיש? האומץ של היום לובש צורה חדשה. האומץ לא חייב להיות בצורה של אגרסיות, מוטיבציה ולחימה, אלא אומץ להפגין פגיעות, לעשות בלי לדעת בהכרח מה תהיה התוצאה, לעשות עם הידיעה שאולי אטעה. האומץ לחשוף את הקשיים שלי, האומץ לקבל ביקורת, האומץ לחוות דחייה, האומץ לשתף. *** האומץ זו היכולת לפעול למרות הפחד ***

---

תודה שקראת.

אם יש בך קריאה פנימית לשינוי, אשמח מאוד לשוחח.

ניתן להשאיר פרטים כאן. מבטיח לחזור אליך.