חיפוש

סיפור אמיתי ומרגש

עודכן: 21 בדצמ׳ 2020

אתמול טיפסתי עם אחד הבנים על סלע בים. 5 מטר תחתינו נשקפו מים צלולים בצבע תורכיז. מים שקופים זה בעיה! כי רואים את כל הסלעים בקרקעית ומגובה של 5 מ׳ יש אשליה אופטית שהם קרובים. אבל הם לא.

עמדנו על הסלע בערך שעה. אולי יותר. בינתיים שאר הילדים מסביב קפצו אל המים. שנינו אוהבים לקפוץ אך מפחדים.

הילדים שקפצו למים: ״תקפוץ, תקפוץ״ ״אם תקפוץ - אני אתן לך 7 יורו״

דיברנו, שתקנו, התחבקנו, בכינו.

אחרי כשעה שבנו על עקבותינו. היתה דרך קשה. רגשית בעיקר. בסוף נכנסנו למים וצללנו פנימה. נרגענו. אני גאה להיות אבא שלו.


מה למדתי? 👀 האומץ מתחיל בהחלטה להתייצב מול הפחד. לא רק ברגע ההחלטה. ⌚️ככל שניצבים מול הפחד זמן רב יותר - הוא מתעצם 🦸‍♂️ האומץ האמיתי הוא לעשות מה שנכון לי ולא לעשות בהכרח מה שאחרים עושים.

אינסוף הזדמנויות לתרגל אומץ.

שלכם באומץ רב, אורי


תמונה: כך אני נראה שאני כן קופץ למים.



 

תודה שקראת.

אם יש בך קריאה פנימית לשינוי, אשמח מאוד לשוחח.

ניתן להשאיר פרטים כאן. מבטיח לחזור אליך.



20 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול