​

שנים אני קונה אצלו, אצל הירקן הזקן עם השיניים הצהובות, בצריף שלו בסוף הרחוב.
הוא תמיד יושב בתוך הצריף, מול מאוורר חצי שבור ותמיד מתלונן שאין לו אוויר.
אני בא אליו בשביל המנגו. יש לו את המנגו הכי טוב בכפר.

​

יום אחד הגעתי אל הצריף וגיליתי מוצרים חדשים שהונחו ברישול על מדף העץ בקדמת הצריף.
היה שם מגוון גדול, בעיקר אני זוכר שם:

• פחד מכישלון - 0.5 ש״ח לקילו (הזקן הסביר לי שיש את זה לכולם, וקשה למכור את זה, לכן הוא הוריד את המחיר)

• פחד קהל - 1.8 ש״ח לקילו (לא מומלץ לבעלי לחץ דם גבוה)

• פחד מטיסות - 3 ש״ח (״לפני הקורונה״, אמר לי הזקן, ״הייתי מעיף את זה כמו לחמניות״)

״למה אתה מוכר פחדים?״ שאלתי את הזקן שהיה עסוק בתיקון המאוורר השבור שלו.
הוא יצא מהצריף בהליכה מסורבלת, ניגב את הידיים, הביט עליי והשיב:

​

״הפחדים שלנו באים להגן עלינו.
הם באים ללמד אותנו משהו.
על עצמנו.
מה שחשוב זה לא הפחד
אלא איך אנחנו מתמודדים עם הפחד״.

רציתי לשמוע עוד. ואז הבחנתי בערימה נוספת, שעמדה לה במדף נפרד.
״ומה זה?״, שאלתי.
״זה.. אומץ, זה היכולת לפעול למרות הפחד״, הוא ענה לי.

חייכתי אליו חיוך גדול, נשמתי עמוק, ביקשתי שיארוז לי את ה- 4 ק״ג מנגו הקבוע שלי והזמנתי אותו לסדנה שלי: ״תעמיס לי קילו אומץ״

אז אין לי צריף, אבל יש לי zoom, ואני אשמח לראות אתכם בסדנה שלי.

בסדנה נלמד להכיר את הפחדים שלנו ולהתנהל מולם באומץ.
נלמד לנהל את פחדים במקום שהם ינהלו אותנו.

​

​

​